שמש נ' חברת קנור יוניליוור ישראל מזון בע"מ

החלטה

הבקשה, בתמצית

מונחת לפני בקשה למחיקת כתב בי-דין – תצהיר עדות ראשית שהוגש ע"י המשיב, או לחילופין להורות על מחיקתם של סעיפים מתוכו. הנימוקים לבקשה הם היות המסמך ערוך שלא עפ"י תקנות סדר הדין האזרחי ובכלל זה היותו כולל טענות ועובדות חדשות שלא הוזכרו בכתבי הטענות וכן היות המסמך כתוב בלשון בוטה שאינה הולמת את הדיון המשפטי ובכלל. הבקשה הופנתה לבית המשפט לאחר שב"כ המבקשת פנה כמתחייב למשיב בבקשה למחוק או לתקן את המסמך שהוגש על-ידו ונענה בשלילה. בתגובתו למסמך זה, שהופנה להתייחסותו ע"י בית המשפט, עמד המשיב על כל אשר רשם במסמך.

זה המקום לציין שהתביעה אשר הוגשה על ידי המשיב כנגד המבקשת נוגעת לפיצוי בגין נזק שנגרם לו, לטענתו, בעקבות רכישת אבקת בצל נגועה במזיקים מתוצרתה של המבקשת. המשיב מציין בתביעתו כי כאשר בקש לעשות שימוש במוצר, אשר היה מאוחסן בארונו לאחר רכישתו, גילה הוא (באמצעות אשתו) שהמוצר כולו נגוע במזיקים. המשיב לא עשה כל שימוש במוצר, וכתב התביעה שהוגש הינו על סך של 205,000 ₪.

ביום 14/4/10 התקיימה ישיבת קדם משפט בפניי במהלכה הסברתי למשיב (שאינו מיוצג) את הסיכונים והסיכויים בתיק ואף הצעתי להסמיך את בית המשפט לפסוק מכוח סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט. המשיב סירב ועמד על תביעתו. לאחר שהובהר למשיב כי לא ניתן לנהל את ההוכחות בישיבת קדם המשפט, ניתן צו להגשת תצהירי עדות ראשית. משהוגש המסמך מטעם התובע, האמור לשמש כתצהיר עדות ראשית, הוגשה כאמור הבקשה שבפניי.

הדין והפסיקה הרלוונטים

תקנה 521 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, קובעת כי: "תצהיר יהא ערוך בגוף ראשון, מחולק לסעיפים ומכיל רק עובדות שהמצהיר יכול להוכיחן מתוך ידיעתו הוא...".

לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח משולב], התשל"א – 1971, על התצהיר להיות מאומת בחתימה ע"י עורך דין, ולאחר שהמצהיר הוזהר כדין.

זאת ועוד, תקנה 91(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, קובעת כי:" בית המשפט או הרשם רשאי, בכול עת, להורות כי ימחק או יתוקן כל עניין בכתב הטענות שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשעותו. כמו כן רשאי בית המשפט או הרשם להורות על מחיקה או על תיקון של כתב טענות שלא קוימו לגביו הוראות תקנות אלה".

בטרם יעשה בית המשפט שימוש בסמכות המוקנה לו לעיל עליו לבחון האם הדברים הנטענים הינם מבישים ופוגעניים ויש בהם בכדי לפגוע בבעל הדין שכנגד. המבחן לעניין זה הינו כפול: האם יש בדברים פגיעה בשם הטוב ובכבוד והאם יש בדברים רלוונטיות לעניין הנדון, ראו רע"א 3614 עו"ד אבי יצחק נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ, פ"ד נג (1) 26, 36 וכן ת"א 34862 נרקיס נ' אלישיב (פורסם בנבו).

דיון

עיון במסמך אשר הוגש על ידי התובע מגלה כי אינו עונה כלל וכלל להגדרה של תצהיר: המסמך אינו מאומת על ידי עורך דין; לא נכללת בו אזהרה כנדרש. בנוסף, מסמך זה אינו ערוך עפ"י התקנות: התצהיר אינו כולל עובדות בלבד, אלא שזור לכול אורכו הערות והערכות של התובע לגבי האירועים ודעותיו לגבי הצד שכנגד ואף כולל את חוות דעתו על בית המשפט ופירוט מהלכיו במידה ותביעתו תדחה, ראו דברי ההקדמה וסעיפים 13 ו-20 למסמך. במסגרת זו המשיב אינו מהסס להודיע לבית המשפט כי במידה ותביעתו תדחה, יוגש ערעור, דברים שנאמרו אף בעת הדיון (ראה פרוטוקול עמ' 1 שו' 14).

לא זו אף זו, התובע השתמש בביטויים שלא ניתן לקבלם ואף אינם נדרשים לו לצורך ניהול תביעתו. כך, למשל, כתב לגבי הד"ר פינקלמן "אין הוא ראוי לתואר ד"ר..", ראו סעיף 6 לתצהיר; "איכה ישבה ונפלה יוניליוור ישראל "כאלמנה"... ומי שאכל לבריאות, ומי שלא אכל. נפוצץ אותו", ראו סעיף 10 לכתב התביעה; "לא היה יותר טוב, שתסתלקו עם כתב ההגנה הנגוע הזה. ביחד עם המוצר הנגוע לגופו של עניין המת...ומנוחת המוצר הנגוע תהיה עדן לעתיד לבוא. וחברה קדישא תשמח לעזור לכם...", ראו סעיף 12; "הכול דיבורים ואין אחראי לאמת במכתב ההבל הזה, אשר הביאו לשימוע בכתב ההגנה", ראו סעיף 15, וכיוצ"ב ביטויים חריפים שיש בהם לפגוע בכבוד הצד השני ולהקשות עליו להתייחס עניינית לטענות ואין הם ראויים להישמע בין כתלי בית המשפט, כל זאת כאשר אין בהם צורך או תועלת לניהול התביעה שהגיש המשיב. אציין כי דברים אלו מהווים המשך ישיר לדבריו הבוטים של המשיב בדיון קדם המשפט: "הכל כאן שקר, יגאל ארנון הוא כלום כאן. המומחה שלהם הוא שקרן, הוא בא לביתי בתור מדביר".

סבורני שלא ניתן להשלים עם דרך התבטאותו והתנהלותו של המשיב, וזאת מבלי להתייחס כלל וכלל לסיכויי התביעה: אכן בית המשפט אמור לפתוח את שעריו בפני כל אדם ולתת לו את יומנו בבית המשפט; אכן, אין חובת ייצוג בבית המשפט. אולם משבחר אדם להגיש תביעה בבית המשפט השלום על סכום לא מבוטל של 205,000 ₪, עליו לציית לכללים החלים בבית משפט זה ובכלל זה דיני הפרוצדורה ודיני הראיות, ומעל לכל עליו לנקוט בלשון הולמת, שאינה מתלהמת או פוגעת, לא את בית המשפט; לא את הצד השני; לא את פרקליטי הצד השני ולא את עדיי הצד השני. על המשיב להפנים ולהבין שאם מבקש הוא את יומו בבית המשפט, עליו לנהוג על פי הכללים הנהוגים במוסד זה ולא, תמחק תביעתו אגב חיוב בהוצאות.

לפיכך,הנני מורה בזאת למשיב להגיש תצהיר מתוקן, ערוך כדין על פי דיני הראיות ותקנות סדר הדין האזרחי. על התצהיר לכלול אך ורק עובדות הדרושות לתובע לצורך ניהול תביעתו בשפה שאינה משתלחת ונטולת עלבונות ואיומים, הן כלפי הצד השני והן כלפי בית המשפט.

המשיב יגיש תצהיר מתוקן עד לתאריך 30.6.10 ובמידה ולא יעשה כן תמחק תביעתו, אגב חיוב בהוצאות.

ניתנה היום, י"ט סיון תש"ע, 01 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: